ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
|
1377-09
07/09/2009
|
בפני השופט:
גדעון ברק
|
- נגד - |
התובע:
עו"ד שגיא משה
|
הנתבע:
כרמל הוצאה לאור והפצות (1999) בע"מ
|
פסק-דין |
1. א. התובע, הינו עו"ד במקצועו ובמסגרת עבודתו משתמש הוא במכשיר פקסימיליה. לטענתו, לא הפסיקה הנתבעת - מאז 25.5.06 ועד 11.2.09- לשלוח למכשיר הפקסימיליה הודעות על מבצעים ופרסומים.
התובע פנה פעמים רבות אל הנתבעת, הן בהודעות פקס והן באמצעות שיחות טלפון, בבקשה להפסיק לשלוח חומר פרסומי באמצעות מכשיר הפקסימיליה, אך למרות הבטחותיהם של נציגי הנתבעת - לא פסקו המשלוחים.
כתוצאה מכך, שלח התובע אל הנתבעת ביום 12.2.09 מכתב דרישה לפצותו על משלוח חומר לא רצוי זה, אך הנתבעת לא התייחסה לדרישה זו.
מאחר והתובע סבור, שמעשיה של הנתבעת מהווים עוולה, שהיא הפרה חובה חקוקה הן על פי פקודת הנזיקין והן בניגוד לחוק התקשורת (בזק ושירותים)(תיקון מס' 40) התשס"ה-2008 (להלן:
"חוק התקשורת") מבקש הוא לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בסך של 5,288 ש"ח, הכולל פיצוי בסך 5,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 288 ש"ח.
ב. הנתבעת הוזמנה כחוק ולא התייצבה לדיון ואף לא הגישה כתב הגנה.
2. א. לאחר ששמעתי את התובע ובשל שביתת קלדניות והיות והיה בדעתי לעיין בכתב התביעה ובמסמכים שהגיש התובע, דחיתי את מתן פסק הדין.
ב. התובע העיד בפני ובמהלך עדותו הציג מסמכים שונים המצביעים על העברת אותם פרסומים הנטענים על ידו ואף הפנה למכתב הדרישה ששלח לנתבעת ואשר לא נענה על ידה.
כפי שעולה מעדות התובע, נהגה הנתבעת להעביר אליו, באמצעות מכשיר הפקסימיליה חומר פרסומי במשך שנים - זאת למרות שבשלב מסוים הודיע התובע לנתבעת להפסיק ולהעביר אליו חומר כזה.
ג. התובע הפנה את בית המשפט לתכתובת של שנים עברו, ברם תכתובת זו אינה רלוונטית לשאלת הפיצוי, משום שהרלוונטיות בשאלה זו היא האם המשיכה הנתבעת להעביר לתובע חומר באותו אמצעי - פקסימיליה- גם לאחר שחוק התקשורת נכנס לתוקפו.
סעיף 30א לחוק התקשורת תוקן והוא נכנס לתוקף ביום 1.12.08.
תיקון זה מגדיר "דבר פרסומת"- מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת ובמסגרת אותו סעיף נקבע:"לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת...".
התובע הוכיח במסמכים, שהגיש לבית המשפט, כי גם לאחר כניסת תיקון חוק התקשורת לתוקף נשלחו אליו הודעות - זאת למרות שהתובע הודיע באמצעים הקבועים בחוק, לחדול מהעברת הודעות כאלו.
3. התובע הגיש לי חבילת פרסומים שקיבל מהנתבעת, ברם פרסומים אלה הועברו בשנת 2007, בטרם תיקון חוק התקשורת, לכן אין אנוכי מתייחס אליהם בבואי לקבוע סכום הפיצוי.
המכתב הרלוונטי הראשון, שהעביר התובע אל הנתבעת הוצא ביום 1.12.08 בו ביקש התובע שלא להעביר אליו חומר פרסומי בפקס. ביום 12.2.09 פנה התובע אל הנתבעת בדרישה לפיצוי.
מהמסמכים שהציג התובע עולה כי רק שני מסמכים נשלחו אליו לאחר כתיבת המכתבים ולאחר שחוק התקשורת נכנס לתוקף: מסמר אחד הוא פרסום בדבר ספר חדש שנשלח אל התובע ביום 11.2.09. קיים אמנם מסמך זהה הנושא תאריך 2.11.09, ברם נראה לי כי תאריך הפקס הנקוב במסמך זה בטעות יסודו, משום שטרם הגענו למועד זה ולכן בהתחשב בכל הנסיבות והיות והוכח רק שליחת מסמך אחד- כאמור- הרי שבהתאם לאמור בסעיף 30א(י) אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 1,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
יתרת סכום התביעה נדחית - מחוסר הוכחה.
כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 400 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
ניתן היום יח' באלול, תשס"ט (7 בספטמבר 2009) בהעדר הצדדים
ועל המזכירות להעביר לכ"א מהצדדים צלום הפרטיכל,שנרשם בכתב יד בשל שביתת הקלדניות וכן העתק מפסק דין זה.